היום (א'), י"ב באייר תשפ"ו, נרשם הצעד המשמעותי ביותר בשיקום ההתיישבות בצפון השומרון מאז יישום תוכנית ההתנתקות. בשעות הבוקר החלו 16 משפחות ראשונות, המורכבות ממפוני היישוב המקורי לצד גרעין של משפחות צעירות, לאכלס את המבנים היבילים (קרוואנים) שהוצבו במעלה הגבעה. הכניסה למגורים לוותה בהתרגשות רבה, אך היא מהווה רק חלק מהבשורה: במקביל לאכלוס, החלו באתר עבודות עפר נרחבות להכשרת הקרקע לבניית קבע. על פי הדיווחים האחרונים, המנהל האזרחי השלים את אישור תוכנית המתאר (תב"ע) ליישוב, מה שמאפשר את תחילת העבודות על תשתיות המים, החשמל והביוב, שנותקו לחלוטין לפני כשני עשורים.
החגיגות בשטח הגיעו לשיאן בטקס קביעת מזוזה מרגש בבית הראשונה של היישוב החדש-ישן, בהשתתפות שרים, חברי כנסת ואישי ציבור רבים שהגיעו לחזק את ידי המשפחות. השר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', שקבע את המזוזה במבנה הראשון, נשא נאום נלהב בו הצהיר כי "זהו יום חג לכל עם ישראל. אנחנו מוחקים היום את חרפת הגירוש לא רק במילים, אלא במעשים, בבתים ובילדים שישחקו כאן בשבילים". האווירה במקום הייתה מרוממת, כאשר תושבים ותומכים הניפו דגלי ישראל וקראו לעבר הריסות המצודה המנדטורית: "חזרנו הביתה כדי להישאר".
ראש המועצה יוסי דגן, שלא הסתיר את התרגשותו, פנה למשפחות הנכנסות והדגיש את המשמעות הלאומית של האירוע. "אתן החלוצות לפני המחנה. הוכחתן שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, וגם אחרי עשרים שנה של גלות מאולצת מהבית – הצדק מנצח", אמר דגן. לדבריו, הכניסה לשא-נור היא יריית הפתיחה לחידוש מלא של ההתיישבות בכל מרחב צפון השומרון, תוך הבהרה כי מדובר בשינוי כיוון אסטרטגי שבו מדינת ישראל חוזרת ליזום, לבנות ולקבוע עובדות בשטח כמענה לכל אתגר ביטחוני או מדיני.
הקשר ורקע: מהמצודה ההיטורית הנטושה חזרה ליישוב מוסדר
שא-נור נחשב מאז ומתמיד לאחת הנקודות היפות והאסטרטגיות בשומרון, כשהוא חולש על עמק דותן ועל הציר המרכזי המחבר בין שכם לג'נין. לאחר הגירוש ב-2005, המצודה המנדטורית המפורסמת שבלב היישוב הפכה לסמל של געגוע, כאשר גרעין שא-נור הקפיד לעלות אליה בכל הזדמנות, גם תחת מגבלות חוק ההתנתקות. השינוי הדרמטי שהתרחש היום אינו רק בשיבה הפיזית של המשפחות, אלא במעבר מסטטוס של "מאבק" לסטטוס של "פיתוח". העובדה כי המדינה משקיעה כעת מיליוני שקלים בתשתיות קבע מוכיחה כי הריבונות הישראלית חזרה לצפון השומרון באופן בלתי הפיך.
פרשנות: קביעת עובדות אסטרטגיות בשטח
ההתפתחות בשא-נור, ובמיוחד תחילת עבודות התשתית לשכונת הקבע, היא הכרעה אסטרטגית מן המעלה הראשונה. בעוד שחומש נתפסה בתחילה כמאחז ישיבתי, שא-נור נבנית מהיום הראשון כיישוב קהילתי למשפחות, מה שמשנה את המאזן הדמוגרפי והביטחוני במרחב. הקמת תשתיות מודרניות וחיבור היישוב לרשתות הארציות הם הצהרת כוונות ברורה: צפון השומרון אינו עוד "חצר אחורית" או פיקדון למשא ומתן, אלא מרכז התיישבותי פעיל. עבור תושבי האזור, מדובר בשינוי דרמטי בתחושת הביטחון ובמשילות, כאשר הנוכחות האזרחית הממוסדת תאלץ את צה"ל להגביר את האחיזה המבצעית בכל המרחב שהופקר בצפון השומרון במשך שנים רבותמידי.
לעדכונים נוספים על התקדמות עבודות התשתית ומכירת המגרשים בשא-נור, המשיכו לעקוב אחרינו באתר לגור ביו"ש.
