השיבה לקרקע: 30 משפחות חדשות בצפון השומרון
בטקס לאומי וממלכתי שנערך הבוקר (חמישי), ז' באלול תשפ"ו, נכנסו כ-30 משפחות ראשונות להתגורר ביישוב כדים שבצפון השומרון. הכניסה למבנים מסמנת את השלמת החזרה לכל ארבעת היישובים שנעקרו במרחב זה במסגרת תוכנית ההתנתקות בקיץ 2005 - חומש, שא-נור, גנים וכדים. הגרעין המיישב מורכב ברובו ממשפחות ממרכז הארץ, בוגרי ישיבת "מעלה אליהו" בתל אביב ומשוחררי מילואים ממלחמת "חרבות ברזל".
באירוע השתתפו אישי ציבור ובהם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, השר זאב אלקין, ומזכ"ל תנועת ההתיישבות "אמנה" זאב חבר (זמביש). במהלך הטקס נרשם רגע סמלי כאשר עוגן דרורי, בן למשפחה ממובילי היישוב המקורי ונכה צה"ל, מסר לראשי הגרעין את דגל כדים המקורי שנשמר אצלו מאז הורד מהתורן ביום הפינוי.
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, אשר הוביל את המאבק לביטול חוק ההתנתקות לאורך השנים, ציין באירוע כי השיבה לכדים מהווה שלב מרכזי בתוכנית הפיתוח האזורית, שמטרתה להעמיק את האחיזה בשטח ולהרחיב את המערך הקהילתי. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הדגיש בדבריו את החשיבות הביטחונית שבהתיישבות אזרחית רציפה, וציין כי נוכחות זו משמשת כרצועת ביטחון חיונית ליישובי קו התפר ולמרכז הארץ. יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, עמד על החשיבות המשפטית וההיסטורית של ביטול סעיפי העקירה בחוק.
היישוב כדים הוקם לראשונה בשנת 1983 כהיאחזות נח"ל ואוזרח כיישוב קהילתי כחצי שנה לאחר מכן, במרחק של כשישה קילומטרים מזרחית לעיר ג'נין. במשך כעשרים ושתיים שנה התקיימה במקום קהילה אזרחית, עד לפינויו והריסת מבניו באוגוסט 2005.
התהליך המדיני והמשפטי שהוביל לחידוש היישוב החל במרץ 2023, עם תיקון חוק ההתנתקות בכנסת וביטול איסור השהייה בשטחי צפון השומרון. במאי 2024 חתם דרג הביטחון על צו המחיל את התיקון בשטח, ובדצמבר 2025 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את הקמתם מחדש של היישובים גנים וכדים. במרץ 2026 חתם מפקד פיקוד המרכז על תיחום השיפוט המוניציפלי, דבר שאפשר את תחילת עבודות העפר, פריסת התשתיות וסלילת הכבישים שבוצעו על ידי מועצה אזורית שומרון ותנועת "אמנה".
הקמתו מחדש של כדים היא חלק מ"תוכנית ההתחברות" שמקדמת המועצה האזורית שומרון, השואפת להקים 19 נקודות יישוב במרחב צפון השומרון חלף ארבעת היישובים שנעקרו, כחלק מיעד אסטרטגי נרחב לייצוב הנוכחות הישראלית באזור ולחיזוק הביטחון הלאומי.
