ההתיישבות במזרח חבל בנימין התרחבה עם כניסתן של שתים-עשרה המשפחות הראשונות ליישוב החדש "מצוקי ארץ". היישוב ממוקם בנקודה אסטרטגית על שדרת כביש אלון (כביש 458), במרחב הפתוח שבין רימונים לכוכב השחר. המשפחות הצעירות, הכוללות עשרות ילדים, נכנסו למבנים הטרומיים הראשונים שהוצבו באתר, ובמהלך שעות היום החלו בעבודות תשתית ראשוניות, הקימו סוכה מרכזית ונטעו עצים ראשונים המסמנים את תחילת הקבע האזרחי במקום.
מצוקי ארץ נמנה עם שורת יישובים שקידומם התכנוני והסטטוטורי מובל בשנים האחרונות על ידי המועצה האזורית מטה בנימין יחד עם מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון והחטיבה להתיישבות. הקמתו נועדה לעבות את הנוכחות היהודית לאורך שדרת האורך המזרחית, המהווה חיץ חיוני בין הרי בנימין לבין בקעת הירדן.
במעמד העלייה לקרקע נכחה שדרה רחבה של שרים, חברי כנסת, ראשי ההתיישבות ופעילי ציבור. בין המשתתפים היו שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, שר הכלכלה ניר ברקת, שר התקשורת שלמה קרעי, השר במשרד האוצר זאב אלקין, חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, יו"ר החטיבה להתיישבות ישי מרלינג, מזכ"ל תנועת 'אמנה' זאב (זמביש) חבר, אישי ציבור ותיקים ובני משפחות הגרעין.
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, הדגיש בדבריו את חשיבות הנקודה למערך הביטחון של מדינת ישראל: "שבוע לפני יום השנה השלישי לטבח, אנחנו שולחים מסר ברור לתומכי שבעה באוקטובר: קו ההגנה של מרכז הארץ עובר במצוקי ארץ. לא מפקירים שטח, מיישבים אותו. לפני בדיוק 80 שנה הוקמו, לקול התנגדות הבריטים, בארי ונירים. כעת, לונדון מנסה להתנגד בימים אלו למצוקי ארץ ולמעלה אדומים. מכאן אני אומר - המנדט שלהם נגמר מזמן. בלונדון יכולים לצייר מפות, אבל מי שחי בארץ הוא שקובע אותן. אנחנו מיישבים את ארצנו. תודה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשרים ישראל כ"ץ, בצלאל סמוטריץ׳ ואורית סטרוק, לישי מרלינג, לזאב ׳זמביש׳ חבר, לאלדד בן זמרה, לחנה איטח ולעובדי מועצת בנימין".
שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', שהוביל את הליכי ההסדרה הממשלתיים של היישוב, סקר את הנתונים והתייחס להיבטים הפוליטיים והביטחוניים: "חנוכת היישוב היום מצטרפת אל 104 יישובים חדשים שהקמנו ביהודה ושומרון, מתוכם 30 רק בבנימין. מתחילת הקדנציה אישרנו ביו"ש 60,000 יחידות דיור, מתוכן 15,000 בבנימין. 30,250 דונם של אדמות מדינה הוכרזו, והקמנו 160 חוות חקלאיות כדי לחזק את אחיזתנו בשטח ששומר על כמיליון דונם של אדמות מדינה. אנו משקיעים תקציבים רבים במרכיבי ביטחון, מבני ציבור ותשתיות, מעודדים ומתקצבים חקלאות ומרעה ומכינים את הקרקע למיליון מתיישבים. אני מודה לראש המועצה ישראל גנץ ולאנשי מנהלת ההתיישבות על הובלת המהלך החשוב".
סמוטריץ' הוסיף והתייחס לאתגרים המדיניים שבפתח: "אנחנו אמנם נמצאים בחגיגה של הקמת ישוב חדש, אבל בכנות אני מוטרד מאוד. ליברמן מדבר על כך שמי שישלוט בטחונית על השטח שאנחנו נמצאים בו כעת אלה ליגיונות ירדנים. זה נשמע מופרך אבל זו אמת לאמיתה. זה איבוד העשתונות הערכי של מי שפעם היו חלק מהמחנה הלאומי אך בחרו בשנאה על פני עשיה. כדי לעשות צריך הרבה זמן, ניסיון, השקעה, כדי להרוס צריך הנחיה קצרה. לכן, כולנו צריכים לעבוד קשה מאוד בחודש וחצי הקרובים, כדי שהימין ינצח בבחירות".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, ציין: "התרגשתי מאוד להשתתף היום בטקס העלייה לקרקע של היישוב מצוקי ארץ. זכותנו על ארץ ישראל לא ניתנת לערעור. חנוכת היישוב היא מימוש הזכות הזו. אנחנו זוכים לתנופת בנייה חסרת תקדים ביהודה ושומרון - זוהי עדות ניצחת לכוחה של ההתיישבות ולמחויבותנו הבלתי מתפשרת להמשך בנייתה ופיתוחה של ארצנו".
יו"ר החטיבה להתיישבות, ישי מרלינג, הציג את המשמעות הביצועית של המהלך: "העלייה לקרקע של מצוקי ארץ היא הרגע שבו חזון הופך למציאות. בנקודה האסטרטגית הזו, על שדרת כביש אלון ומשקיפה אל בקעת הירדן, אנחנו רואים היום את ראשיתו של יישוב חדש - מבנים, תשתיות ומשפחות שבאות לבנות כאן את ביתן. מצוקי ארץ הוא חלק מתנופת התיישבות רחבה במרחבים האסטרטגיים של ישראל. היום אנחנו עולים לקרקע, מחר תקום כאן קהילה, ומכאן ממשיכים קדימה - עוד בתים, עוד משפחות ועוד יישובים. כך בונים התיישבות: לא רק בדיבורים, אלא בעבודה, במעשה ובנוכחות בשטח,.
מציר אלון ועד י"א הנקודות: ביצור השדרה המזרחית מול האתגר הטריטוריאלי
הקמתו של מצוקי ארץ איננה עומדת בחלל ריק, אלא משתלבת בתפיסה ביטחונית והתיישבותית היסטורית שמקורה עוד בתוכנית אלון מסוף שנות השישים. כביש 458 נסלל במטרה לייצר קו הגנה ואחיזה יהודית רציפה במורדות המזרחיים של השומרון ובנימין, כדי לחבר בין ירושלים למרחב הבקעה ולמנוע חלוקה של השטח או ניתוק בין חלקי הארץ. לאורך השנים סבל המרחב שבין רימונים לכוכב השחר מדלילות התיישבותית יחסית, שהותירה שטחים פתוחים נרחבים תחת לחצי השתלטות ופעילות בלתי מוסדרת.
ההשוואה ההיסטורית למבצע י"א הנקודות במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) משקפת את אותו עקרון תשתיתי: קביעת גבולותיה של המדינה באמצעות נוכחות אזרחית במרחבים קריטיים שנתונים במחלוקת בינלאומית. כפי שעלייתם של יישובי הנגב כדוגמת בארי, נירים ונבטים הכריעה בזמנו את שאלת שיוכו של הדרום למדינה היהודית בוועדת אונסקו"פ, כך מייצרת ההתיישבות במזרח בנימין עובדות מוצקות המבצרות את עומק ההגנה של גוש דן וירושלים ממזרח, ומסכלות רצף טריטוריאלי פלסטיני עוין מצפון סיני ועד השומרון.