מגרון עלה לקרקע בחודש אייר התשנ"ט. בתחילה התגוררו במקום מספר בחורים בתנאים קשים ולאחר מספר חודשים הצטרפו אליהם גם משפחות צעירות, שהביאו לתנופת פיתוח מהירה ותוך זמן קצר הפך המקום ליישוב מטופח ומסודר שנעים לחיות בו.

כיום מתגוררות במגרון כ-49 משפחות ומספר רווקים. התושבים עוסקים במקצועות שונים ומגוונים: בני תורה, עובדי קהילה, אנשי חינוך והוראה, סטודנטים ועובדים במקצועות חופשיים.

ליישוב רב, מזכירות מסודרת, מעון וגני ילדים, תנועת ילדים ופעילויות נוער, ועדות שונות ואף קרן גמ"ח. היישוב מטופח מאוד מבחינה סביבתית ומתנהלים בו חיי קהילה מלאים.

עד לחודש אלול שכן הישוב כולו בראש רכס מגרון כאשר כמעט מיום היווסדו מנופפת עליו חרב הפינוי והעקירה כאשר השנים תשע"א ותשע"ב היו האינטנסיביות והגורליות ביותר בסיפור המאבק על מגרון. למרות התמיכה הציבורית והפוליטית הנרחבת לה זכו תושבי מגרון ולמרות שרוב הקרקע נרכשה מחדש, הכריע בג"ץ בעצה אחת עם פרקליטות המדינה כי יש לפנות את היישוב.

היישוב מגרון פונה על יד ממשלת נתניהו בט"ו באלול תשע"ב 2/9/2012 בתום שש שנים של מאבק עיקש שהתנהל הן במרחב הציבורי והן במרחב המשפטי, כל זאת בעקבות עתירת 'שלום עכשיו' בטענה כי היישוב הוקם על אדמות פלסטיניות פרטיות.