יצהר הוא יישוב דתי-תורני בגב ההר בשומרון, מדרום לשכם.

היישוב הוקם בכ''ב באב ה'תשמ''ג (1 באוגוסט 1983) כהיאחזות נח''ל שנקראה רוגן (כעקיצה לרונלד רייגן שקרא יום קודם להקפאת ההתנחלויות‏‏)‏ ואוזרח בי''ח בתמוז ה'תשמ''ד (18 ביולי 1984) על ידי גרעין משפחות שהקים במקום יישוב קהילתי.

משמעות שמו עצירת שמן בלשון התורה.

היישוב שוכן על פסגת רכס סלמן אל-פרסי (הר צלמון), שגובהו 818 מטר, ומפסגתו תצפית מרהיבה מחיפה שבצפון ועד אשקלון בדרום.

אוכלוסייה
התושבים משתייכים לציבור החרדי לאומי, ולחלקם קשר עם חסידויות חב''ד וברסלב.

בעקבות נטישתו של קבר יוסף בשכם עם תחילתה של אינתיפאדת אל-אקצה עברה ישיבת עוד יוסף חי ששכנה בו ליישוב יצהר. בראשות הישיבה עומד הרב יצחק שפירא, וכנשיא מוסדות הישיבה מכהן הרב יצחק גינזבורג. כמו כן, פועל ביישוב כולל ללימודי רבנות בראשות הרב דוד דודקביץ' רב היישוב.

ביצהר תלמוד תורה ''בן פורת יוסף'' בו לומדים מרבית ילדי היישוב.

ליצהר 8 שכונות נלוות מלבד מרכז היישוב: מצפה יצהר, גבעת להבה (''המזרחית''), תקומה (גבעה 725), חוות השקד, הנחלה, שלהבת, שלהבת י-ה ומגד שמיים.

ביצהר מתגוררות כיום (תשע''ג) 200 משפחות.

היישוב מוסיף וקולט משפחות צעירות וותיקות.

צביון
כל מבני הציבור במקום, כמו גם עבודות העפר, החקלאות וסלילת הכבישים הפנימיים, נבנים ומתבצעים מתוך עיקרון אך ורק בעבודה עברית.

תושבי המקום מעבדים מאות דונמים ממערב ומצפון ליישוב, ומגדלים בהם זיתים, גפנים ותבואה.

עבודת ה' היא נדבך מרכזי בחייו של היישוב ומאפיינת את אירועי התרבות והקהילה שבו כמו גם את חיי היומיום.