כפר עציון הוא קיבוץ דתי בלב גוש עציון, החבר בתנועת הקיבוץ הדתי, והיישוב הראשון בגוש. הקיבוץ שוכן על גבעה בהרי חברון בגובה של כ-930 מטר, כחמישה ק"מ מדרום מערב לבית לחם, ומונה כיום כ-230 משפחות של חברי קיבוץ ותושבים.
היסטוריה: ראשית ההתיישבות בהר
סיפורו של כפר עציון מתחיל עוד לפני קום המדינה. ב-1927 הוקם באזור, במקום שבו נמצא היום צומת גוש עציון, היישוב "מגדל עדר", בתמיכת הרב מנחם מנדל כשר. המתיישבים עזבו אותו במאורעות תרפ"ט, ב-1929.
בשנות השלושים קמה חברת "אל ההר", מיסודם של יצחק צבי רקובסקי, אברהם אפשטיין ושמואל צבי הולצמן, ורכשה אדמות רבות בהר חברון. ב-1935 הגיעה למקום קבוצת פועלים יהודים, שהשתכנה בחדרי המנזר, הכשירה את הקרקע והקימה משתלה גדולה של עצי פרי. נבנה גם בית למרפאה, שגם ערביי הסביבה נהנו משירותיו. היישוב נקרא "כפר עציון" על שם הולצמן ("הולץ" הוא עץ בגרמנית). במאורעות תרצ"ו, ב-1936, נאלצו הפועלים לעזוב, ומבנה המרפאה שוקם רק אחרי מלחמת ששת הימים.
קבוצת אברהם וחיי הגוש
בכ"ח בניסן תש"ג (3 במאי 1943) עלו לקרקע חברי "קבוצת אברהם", על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מתנועת הפועל המזרחי. הם היו יהודים ממזרח אירופה, קבוצת פועלים שיתופית דתית שהתגבשה במשך שמונה שנים בכרכור לפני העלייה ההרה. ראשוני המתיישבים גרו ב"מנזר הגרמני", בית חווה שהקימו ב-1928 נזירים ממנזר דורמיציון בירושלים. כפר עציון היה הקיבוץ הראשון בגוש, ובעת הקמתו נקודת היישוב הגבוהה ביותר בארץ ישראל, בגובה 965 מטר.
החברים בנו את חייהם בהר מתוך חזון של תורה ועבודה. הם התפרנסו מרפת, ממטע נשירים, מענף בניין וממחצבה, וב-1946 נחנך "נווה עובדיה", בית אבן מרשים ששימש בית כנסת ובית מדרש. את הקיבוץ תכנן האדריכל והאמן מאיר בן אורי. סביבו קמו עוד שלושה קיבוצים: משואות יצחק (1945), עין צורים (1946) ורבדים (1947). בסוף 1947 מנה כפר עציון 163 חברים ו-57 ילדים.
עמידת הגוש במלחמת העצמאות
עם פרוץ מלחמת העצמאות נותק הגוש מירושלים, מקור האספקה העיקרי שלו. היישובים עמדו במצור, ותפקידם היה לחסום את הדרך לירושלים מדרום. הילדים והאימהות הועברו לירושלים, והחברים, לוחמי הפלמ"ח והחי"ש נשארו להגן על הבית. כמה פעמים נשלחו אליהם תגבורות, ובהן שיירת נבי דניאל ומחלקת הל"ה.
ביום חמישי, ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפל כפר עציון אחרי קרב גבורה. בקרבות גוש עציון נפלו 242 חברים ולוחמים, ובהם 21 נשים. מגיני שלושת הקיבוצים האחרים נלקחו לשבי בירדן, והיישובים נחרבו. ב-1949 אמר דוד בן גוריון שאם קיימת ירושלים יהודית, התודה הראשונה מגיעה למגיני גוש עציון. אנשי כפר עציון הקימו אחר כך את ניר עציון שבחוף הכרמל.
האלון הבודד והשיבה הביתה
במשך 19 שנה, מעבר לקו הגבול, היו הבנים משקיפים אל "האלון הבודד", עץ אלון שנותר לעמוד במרכז הגוש, כדי לציין את מקומם של היישובים. העץ הפך לסמל הגעגועים לגוש, ועומד שם עד היום. על שמו נקרא היישוב אלון שבות, והוא מופיע בסמל המועצה האזורית.
אחרי מלחמת ששת הימים, ב-27 בספטמבר 1967 (כ"ב באלול תשכ"ז), חזרו בני המתיישבים הוותיקים, ובהם חנן פורת, והקימו מחדש את הקיבוץ במקומו, בבחינת "ושבו בנים לגבולם". אליהם הצטרפו חברי בני עקיבא מישראל ומהתפוצות. זה היה היישוב היהודי הראשון שהוקם ביהודה ושומרון אחרי המלחמה. בשנים הראשונות חיו המייסדים בתנאים קשים: דיור זמני, מים במכסה, חשמל מגנרטור וכביש גישה שלא היה סלול. את הקיבוץ החדש תכנן משרד האדריכלים בר-הרשקוביץ.
את סיפור הגוש אפשר להכיר היום במרכז המבקרים של גוש עציון, הבנוי בתוך בית ששרד מהקיבוץ הישן ובחזית "המנזר הגרמני" המשוחזר, ולצידו גן זיכרון.
קהילה ופרנסה
הקהילה דתית ושואפת לחיי תורה ועבודה. לצד החקלאות והתעשייה, רבים מהחברים מתפרנסים מעבודה מחוץ ליישוב. ענפי הקיבוץ:
- רביית תרנגולי הודו ושותפות במדגרה עם קבוצת יבנה
- מטעי דובדבנים ותפוחים בהר
- גידולי שדה ומטע זיתים בשותפות עם ראש צורים ומגדל עוז
- מופ"ת עציון, חברה למחקר ופיתוח של מיגון קרמי
- ענפי שירות כמו מוסך ומסגרייה
מה יש בכפר עציון?
- בית כנסת עם ויטראז'ים של האמנית פרלי פלציג
- ישיבה תיכונית "מקור חיים"
- בית ספר שדה כפר עציון ואכסניית נוער
- קופת חולים, מקווה ומזכירות
- מרכז מסחרי "הלולים" (מאז 2012) עם חלל עבודה משותף, חנויות, בית קפה, מסעדות ומאפיות
- מרכז המבקרים של גוש עציון: מוזיאון, חיזיון אור קולי, בית עדות וארכיון
- מוזיאון "האדם בהר" והגן הבוטני והזואולוגי "שיר השירים"
- תחבורה ציבורית במהלך היום
קליטה
הקיבוץ נערך להרחבה, ומתוכננת בו שכונה קהילתית. לפרטים על קליטה ניתן לפנות למזכירות הקיבוץ.
